משק דובלין בע"מ ואח' נ' עוף טוב (שאן) בע"מ ואח'

החלטה

בענין: בקשה לחיוב הנתבעת במתן תשובות לשאלון ודחית מועד הגשת תצהירי עדות ראשית

בפני בקשת התובעים לחייב את הנתבעת במתן תשובות לשאלות בשאלון ששלחו לה.

בקצירת האומר אציין, כי בתיק הוגשו תביעה ותביעה שכנגד. על פי הנטען בתביעה, הפרה הנתבעת הסכם בין הצדדים בכך שבחודש נובמבר 2007 סרבה לקלוט פטמים מן התובעים, שאותם התחייבה לרכוש בהסכם שנכרת בין הצדדים. ואילו בתביעה שכנגד טוענת הנתבעת, כי בהסכם שנחתם בין הצדדים ביום 12.5.08 התחייבו התובעים לשווק לה פטמים באופן בלעדי, ואולם התובעים הפרו את התחייבותם לבלעדיות.

בבקשה טוענים התובעים, כי השאלות נשוא הבקשה לא נענו באופן ענייני, או נענו באופן חלקי, ועל כן מתבקש בית המשפט להורות לנתבעת להשיב לשאלות אלה בצורה עניינית.

הנתבעת טוענת בתגובתה, כי חלק מן השאלות אינן רלבנטיות, ולגבי אותן שאלות שטוענים התובעים כי לא נענו באופן מלא, הרי שאין ביכולתה להוסיף מעבר לתשובות שנמסרו.

התובעים בתשובתם מצביעים על הרלבנטיות הנטענת של השאלות נשוא הבקשה.

חיובם של בעלי הדין להשיב לשאלונים נועד למטרה משלושת: האחת – קבלת מידע מבעל הדין היריב, שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו; השניה – השגת הודיה מהיריב; השלישית – חסכון בטרחה ובהוצאות הכרוכות בהבאתם של עדים (ראה: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא הוצאה לאור בע"מ, תשס"ט-2009).

אמת המידה לענין שאלונים נקבעה בתקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). תקנה זו קובעת לגבי השאלות המותרות בשאלון את מבחן הרלבנטיות. להוראותיה מצטרפת הוראת תקנה 120(ב) לתקנות, לפיה צו למתן תשובות לשאלון ינתן מקום בו סבור בית המשפט, כי יש בכך צורך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות.

לאורם של עקרונות אלה אבחן את בקשת המבקשת. אדגיש, כי בשלב זה לא נבחנים מהימנותן של התשובות לשאלון ומשקלן, דבר שנעשה בהליך עצמו. בשלב זה השאלה היחידה הינה, האם יש מקום לחייב את הנתבעת להוסיף ולהשיב על השאלון.

שאלה 2: בתשובת הנתבעת ציין המצהיר מטעמה, כי פרטי המקרים אינם זכורים לו. במצב דברים זה, ומשלא הצביעו התובעים על מסמכים כלשהם שבהסתמך עליהם יכול המצהיר להשיב באופן מדויק יותר, אין מקום לחייב את הנתבעת להוסיף ולהשיב.

שאלה 3: הואיל ושאלה זו הינה המשך לשאלה 2, והואיל ומן התשובה לשאלה 2 עולה, כי אין המצהיר יכול לנקוב במועדים מסוימים, הרי שבודאי שאין הוא יכול לנקוב במחירים באותם מועדים.

שאלות 6-12: בתצהיר התשובות ציין המצהיר מטעם הנתבעת, כי השאלות אינן רלובנטיות להליך זה. בתגובתה לבקשה שבה הנתבעת ומציינת, כי השאלות אינן רלבנטיות לבקשה, ומטרתן היא לקבל מידע לצורך הליך אחר המתנהל בין הצדדים בבית המשפט בתא"מ 5628-12-09. הנתבעת מצביעה על כך, שבעוד שההפרה הנטענת בתביעה הינה אי קליטת עופות מן התובעים בשנת 2007, מתייחסות שאלות אלה לתשלום "בונוס" למגדלים אחרים בנסיבות מסוימות.

התובעים טוענים, כי מדובר בשאלות רלבנטיות, הואיל ומטרתן להצביע על יחס שלילי בו נוקטת הנתבעת כלפי התובעים לעומת יתר המגדלים, דבר המצביע על חוסר תום לב מצד הנתבעת.

אין בידי לקבל את עמדת התובעים. אמנם יתכן כי במסגרת ההליך עצמו יתברר, כי יש רלבנטיות לאופן בו נהגה הנתבעת כלפי מגדלים אחרים לעומת האופן בו נהגה בתובעים. ואולם לצורך כך יהא על התובעים להניח בפני בית המשפט תשתית עובדתית המצביעה על רלבנטיות זו. בשלב זה לא הוצגה בפני בית המשפט תשתית כזו. השאלות מתייחסות לתקופה אחרת מן התקופות נשוא התביעה (דהיינו למחצית הראשונה של 2009), למגדלים אחרים, ולא ברור הקשר בין הנושאים העולים בשאלות אלה לבין הפרות ההסכמים נשוא התביעה והתביעה שכנגד.

לפיכך אין מקום לחייב את הנתבעת להשיב על שאלות אלה.

שאלות 14-15: מתוך שאלות אלה סבורה אני, כי יש חלק אחד בשאלה 15 שהינו רלבנטי, ואין עליו תשובה בכתבי הטענות של הנתבעת. כוונתי היא לחלק בשאלה 15, שבו נשאלה הנתבעת מדוע במהלך חודש נובמבר 2007 נמנעה מקליטת עופות התובעים ומהחלפתם עם משחטה אחרת ו/או מכירת העופות לשוק החי. אני מורה לנתבעת להשיב על חלק זה בשאלה 15.

שאלות 20-21: סבורה אני, כי צודקת הנתבעת בטענתה, כי השאלות אינן רלבנטיות להליך זה. שאלה 20 מתייחסת למשווקים אחרים, ולא מצוינת בה אפילו התקופה אליה היא מתייחסת.

באשר לשאלה 21 – התובעים לא הצביעו על הרלבנטיות של השאלה האם מתבצעת הוצאת עופות בימים שישי ושבת.

על כן אין מקום לחייב את הנתבעת במתן תשובה לשאלות אלה.